שמריתוש סתם / נמאס לי |
ואני מתעוררת לעוד בוקר נהדר,
בשמיים עננים בכל מיני צורות,
ואני אומרת תודה לאלוהים שאני בחיים.
לפתע אל חדרי בוקעת מנגינה,
שלווה וחורקת של ציפור שיר נודדת,
ואני כבר רציתי לחזור לשינה,
אך ההיא שבחוץ בהתקף סרנדות נדבקת.
אני מסתכלת עליה ועל הייחודיות שבה,
ולפתע מבינה שזה דווקא לא כל כך נורא,
אז אני ממשיכה את מבטה לתפוס,
ואז בתנועה מהירה סוגרת לה את החלון על הראש.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|