|
נולדתי לקסם, מספר לי ניק
בעוד קתרינה מלטפת את גופי ברוח המדבר
וציפורי שיר בין עצי עוזרר סוחפות אותי צפונה.
אין בי שנאה או תאוות הרג
בחיק מעיינות קרירים,
אין בי ציות אלא לחופש
אין בי חיפושים או חפירות.
ברכה לשמש רכת קרניים
והבוקר שוב עולה.
זוהי שעת סגירה, ממלמל טום
רגע לפני עצימת העיניים,
גוער בי על תמימותי הילדותית
מעיר על התבגרות שתמה.
ואני מקיץ אל פריחת אביב
אל קץ חורף וריחות קיץ
שואף אוויר מתחמם, שואף לעוף
לחוות את דאיית החוויאי
ולדמוע מפי דמדומים ושקיעה.
והערב שוב יורד. |
|
|
איבדתי את
הפופיק שלי
נכנסתי שנייה
לסופר, השארתי
אותו בחוץ
רק לשנייה!
והוא נעלם
אמרו לי שאח"כ
לוקחים אותם
למשחטות
פופיקים, ואז הם
מגיעים
לגן-פופיק.
אני לא יודעת אם
הפופיק שלי היה
מספיק טוב.
אז אם מישהו ראה
פופיק יפה, לא
בולט, בצבע
לבנבן- תודיעו
לי, אני נורא
דואגת
בעלת פופיק
במשבר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.