New Stage - Go To Main Page


למה?!
זה כל מה שאני רוצה לדעת ואיך?
איך נתנו לדבר כזה נורא לקרות?
איך אנשים יוכלו לחיות אח"כ ולשכוח?
אבל הרי אסור לשכוח!
אז איך אפשר לחיות?
אחרי שכבר איבדת צלם אנוש וראית  את כל אהוביך מאבדים גם הם?
איך השתנו?
פתאום הם כולם 'מתים' גם בחיים, שכחו לאהוב- איך אפשר?!
כל יום לראות עוד עוד אנשים נופלים, מאבדים אהובים, בוכים...
וכואב הלב והוא נקרע!
והגעגועים לבעל, לחבר, לאנשים אהובים... ולבה"ס ולחיים
הרגילים...
ומה על כל אותם תינוקות וילדים קטנטנים, בודדים, הם בוכים
וכולם שומעים, ילדים בלי אמא ואבא- יתומים, לא יודעים מה
לעשות...
הם לא יחיו עוד...
וכל מה שהיה ונשכח או לא נשכח וכואב... כי כל כך השתנה...
והקור שחודר לעצמות והרעב שמחורר את הבטן והמחלות והכינים
שהולכות עלייך...
אז למה, אלוהים, למה?!
מה עשה אותו תינוק שמנמן עם האצבעות הקטנות והמון דמעות?
ונשים, ילדות, שהיו מטופחות, מסודרות, עם צמות ושיער נקי
ובגדים תואמים-הפכו לשק עצמות, רעב, חולה, כואב וכל כך
דואב...
למה?!
כי הם שונים?! מי החליט?! איך אפשר?!
אין הרי סיבה אמיתית... זה חולני...
אי אפשר זה בלתי נתפס, לקום בבוקר ולומר "בואו נהרוג אותם כי
הם שונים" זה לא אפשרי!
והקרובים שהתשתנו והפכו לחיות... וכשאמא נשלחת ואתה לבד...
מה עושים עכשיו? אז למה?! לעזאזל, למה?!
ולראות כל יום עוד אנשים 'שונים' ש'בוגדים' ואולי גם להם כואב,
ואין מה לעשות...
ואסור לדבר ואסור לבכות ואסור לחיות... מותר רק למות  או
לעבוד.
והגופות... כל יום עוד גופות שנגררות על הרצפה, כאילו לא היה
פעם אדם, עם חיים, ילדות, אהבה...
ואין רגעי אור- אפילו לא פגישה עם מכרה ישנה- כי החושך השתלט
על הכל...  והעשן מהמשרפות כל כך שחור!
ובני אדם כבר לא אדם, פוגעים וגונבים אפילו מחברים, את המעט
שיש, שנשאר...
וכבר אין חברים ואין אהבה והפושעים הצליחו- זה מה שהם רצו...
ועכברים, ופרעושים ולכלוך וזוהמה... והריח הנורא...
והפחד... ואף אחד לא באמת מבין, ולאף אחד אין באמת תשובות...
וחלומות של ילדות קטנות עם חצאיות אדומות נהרסים, חלומות של
ילדות, על בגדים יפים, ופרסום ואושר ומשפחה ושלום ואהבה!
וציוץ הציפורים מרחוק- החופש...
אבל כבר מאוחר, והכל אפור...
והדמעות נוזלות, קרירות על הלחי... והייאוש משתלט ואסור!
והלוואי שהיו בורחים או משהו היה שונה...
וחלק אפילו מתביישים- למה?!?! אנחנו לא אשמים!!!
אבל עכשיו כבר מאוחר... וחיות ולבד ורעב ושוני וכואב ומשפחה
ובני אדם
כבר לא!
ולמה? ואיך...



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 5/5/04 15:27
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
קרן אייזן

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה