אני לא נקשרת לחפצים.

אני לא יודעת למה. חשבתי על כך רבות.
כשאני מתעוררת פתאום, ומוצאת עצמי יושבת על הכיסא, בוהה במרצה
שממלמלת משהו לא ברור, או לחילופין בדלת תא השירותים שלפני,
אני מנסה להבין מה הביא אותי לנקודה זו בזמן. הדבר האחרון שאני
חושבת עליו הוא הציור שמתנדנד לו מעל מיטתי, למרות שהשקעתי בו
מחשבה ארוכה לפני שרכשתי אותו בחנות קטנה בצפון ספרד.

אם הכל היה נשרף היום. לא הייתי עצובה. אני לא יודעת למה.


אני לא נקשרת לאנשים.

אני לא יודעת למה. חשבתי על כך רבות.
כשאני מתעוררת פתאום, ומוצאת עצמי גונחת לפי מקצב תנועותיו, או
לחילופין לפי מקצב תנועותיי, אני מנסה להבין מה הביא אותי
לנקודה זו בזמן. הדבר הראשון שאני חושבת עליו הוא, מתי הוא
מתכוון ללכת? אני לומדת מחר.

אם הם כולם היו נשרפים היום. לא הייתי עצובה. אני לא יודעת
למה.