חייכת, ישבת מולי על מיטתך
ועינגת אותי בחושניות מבטך.
לא יכולתי להתאפק
וניגשתי אליך להתפרק.

הוא בהה בי, בחן אותי
והתקרב אליי, כשהרים אותי
כרכתי עצמי עליו
ונתתי לו את כולי, עכשיו.

העברתי אצבעותיי מראשה ועד סופה
ומגעה כה נעים ורך.
קרבו שפתיי ונשקתי לגופה
בעוד קולה צעק ודעך.

רציתי לצעוק! אך קולי נבלע.
"אני גומרת! נגמרת! גומרת!!!"
הוא לא שמע, אך ידעתי שקלע.
בקול חנוק אמרתי: "כבר חוזרת."

זה נגמר והיא הולכת.
אראה אותה שוב אני בטוח -
זמני עוד לא הגיע ללכת,
רק כשאפרי הוא זה שיעוף ברוח.