לכל מקום היום כולם ממהרים,
רק רצים ורצים ועוד פעם רצים,
כל האנשים, מכל הסוגים,
רק רצים ורצים ועוד פעם רצים,
אנשים רק רצים כל היום בלי נחת,
לפעמים לבד ולפעמים ביחד,
ובעוד שכולם רק רצים כמו חמור,
יש מעט אנשים שחושבים לעצור.
פעם העולם היה נעים ואוהב,
אבל היום אומרים שהוא רק כאב.
אנשים רצים ורצים ועוד פעם רצים,
אבל הם לא באמת מסתכלים.
למרות שעולמנו הוא עולם די מוזר,
עולם של הקידמה ושל המחר,
יש מעט אנשים שחושבים לעצור,
לוקחים אוויר, ורואים שלא הכל שחור.
יש מעט אנשים שחושבים לעצור,
לא רק רצים ורצים ועוצרים ברמזור,
אנשים חייכנים שרואים בבהירות,
את מה שלא רואים כשרצים במהירות.
לכן, ידידיי, עזבו את השיר ותפסיקו לרוץ,
ותצאו לשעה קלה לשבת בחוץ.
תהיו בשקט ותקשיבו לעולם,
אל תחשבו על כלום, רק תאזינו, ככה סתם.
רק תשבו בחוץ ותקשיבו לקול העצים,
ואז תראו שרק הטיפשים רצים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.