ציפור יפה ישנה על אדן החלון שלי.
ישנה.
אני מסתכלת עליה.
להעיר אותה?
לא.
למה להכאיב לה?
כבר עדיף להכאיב לעצמי.
היא ישנה בעיניים פקוחות, כמו שאני הייתי צריכה להיות...
רואה או לא רואה את הכאב שלי...
אולי כן?
אבל היא ישנה
ואני,
משתמשת בצורה לא נכונה בכלים שניתנו לי,
שוב...
"כל הכבוד לי"
עדיין מדממת...
תרתי משמע. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.