|
ציפורים מצייצות מצמרות העצים
כשרות ניגונים של שבת.
ריגושים מלווים נסיעה ארוכה
אל מחוז חפצם של אחרים.
רוחות ערב נוגות שהחורף שכח
מספרות עלילות רחוקות.
צריף קטן מתנדנד על גבעה ירוקה
בוכה על השקט שאין.
כאש ראש מתקדם אל הלב הזקן
וצובט אהבה שכבתה. |
|
|
ל"זה שמאשר"
היקר.
אני עמוס עוז.
בחיי. בחיי
אלוהים.
למה קשה לך
להאמין שאדם
כמוני יתעסק
בנסיונות נואשים
לפרסם כאן?
תעזור לי לצאת
מהמלכודת הזאת.
פרסם אותי
ונגמור עם זה.
ע.ע. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.