אבישי לביא / שני שירים |
עוד יום
החורף מוזר השנה. אבק
בעיניים בצעידה האיטית הביתה.
ריח אהבה ישן ממכונית זרה
שיר נשכח מהרדיו לאוויר הערב
וממתין.
יש סוף לכל חמסין.
קרונוס
מאין העוינות הזו? מתי הפכנו
אדישים כל כך זה למהלכו של זה?
התשובה בנוהם הקרונות, בצריחתה
של הפלדה: מאז ומתמיד היה זה כך.
הרפה ממני אך לרגע - ואחלוף.
- בגדן! אני אץ אל הדלתות עוד טרם הבלימה:
אם כך, הרי זו מלחמה.
חורף 2003
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|