מור מרכוס / פעם הייתי כאן |
מיישר הדורים
מתקן רשמים
מתרוצץ בשבילים
כבר לא תראו אותי יותר
מכבה אורות בשקט נפשי
מביט בשקיעות בלי דמעה
מאמין בזריחות.
כבר לא תראו אותי יותר
בעיניים חפות מכאב
בלב נקי מועקה
ב"מה שלומך" דורש תשובה.
אני כבר לא כאן
ועכשיו התור שלכם
קיצרו את ההצלחות
של מה שזרענו יחד.
אני כבר אינני
אך מקווה שתזכרו
פעם הייתי כאן
עתה נשארתם רק אתם.
אני כבר הלכתי
אתם בינתיים פה
מחר
יבואו אחרים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|