שפוי ישראלי  (18.4.04)
1
יושב אדם על ראש ההר
עלוב, רזה, ממש עכבר,
הוא חיוורין ללא שרירים
כל אבריו מידלדלים.
כיצד בכלל עלה לשם
גבוה מעל פני הים ?
הדרך מצוקים שורצת
ולא תמיד הינה נמשכת
אין מעלית או מדרגות
גם אין מסלול שם למטוס ?
ואם עלה, כיצד ירד ?
כעת עליו להיפרד
מכל קרוביו ומוקיריו
שעודדוהו לטפס
אל הפיסגה הנוראה
והשתבחו בקרבתו
והתכנסו לפמליה,
אותם יותר כבר לא יראה
ורק אולי בחלומות -
כי אף אחד לא יעפיל
למרום ההר  ה ז ה !!!


2
יושב אדם על ראש ההר,
עלוב כזה, ממש עכבר,
הרוח מסביבו שורקת
את משקפיו כמעט תולשת,
כיצד בכלל לשם הגיע
לנאות הקיט ברקיע ?
ללא כרטיס באוירון
ורק בכוח הדמיון ?
לשם עלה ? זו אשליה,
לבנאדם אין תקנה,
הוא משוגע עם תעודות
והוא בוגד במחלצות,
לשם הוא לא טיפס לבד
שיגרו אותו בתוך מזל"ט,
בשוויץ חשבון בבנק פתח
ירד משם בתוך מצנח.
הנה מה טוב ומה נעים
שבת אחים וחברים,
מפרגנים, זה לא נורא,
לא התכוונו, סתאאם, בדיחה.

(וזה נכתב ככה בערך בתחילת המאה ה-21 על לוחם שלום אחד
ידוע.....   ואז לא ידענו את העתיד.....)