כל כך שקט כאן
שאפילו הים לא עושה גלים
והתרנגולים מתעוררים הרבה אחרי השמש.
הכלבים פה לא נובחים, אפילו לא על חתולים,
והחתולים מצדם, לא מייללים.
האנשים כאן לא אומרים תודה ולא מבקשים סליחה,
הם בעצם לא מדברים בכלל
(ולא שומעים מוזיקה, כי זה מפר את שלוותם),
גם נעליים לא נועלים כאן, כדי שאף אחד לא ישמע שלא הולכים פה
לשום מקום.
הרוח נושבת רק עד מעל העצים,
והעלים פה אף פעם לא מתחככים אלה באלה.
התינוקות כאן מחוברים באופן קבוע לבקבוק חלב פושר
והאימהות מחנכות אותם במבטים בלבד.
אין פה שעונים מעוררים
והיום כאן מתחיל שעה אחת מאוחר יותר מבשאר העולם.
האנשים פה לא מתים, אני חושב
ואולי זאת הסיבה שקוראים למקום ים המוות,
כי כאן זה בעצם המוות עצמו.

עוד אחד ממצפה שלם, ים המלח, וסליחה אם עשיתי עוול למקום.