לרגע הבנתי כלום על משהו ברור
במומנט שלם של חד אך לא גמור מחוספס בפנים
שטוח כמו באר עם תחתית אבל הפוך כמו שרק ישר
מתעקם לחוד ושלמה מה הוא רוצה? הדקלים לא יבינו
לעולם השרבים לא ייבשו מעצמם את הלחישה פנימה
שתוריד עלינו גשם אינסופי הביצה תגדל וילדים עם מנגלים
יאכלו חיטה רבויה בכורכום והשירבוב לא יהיה לעולם כי
אנחנו מבינים הכל ושואלים יותר על קיום רחוק הנגלה בחושך
קרוב עם צילול כמו שרק עכשיו יכול ומוכן להתהוות
אז שקר זה נכון ורגע זה הכל לך תשמור ותפקוד את הנפש
כי לך אין שלום פנימה הבחוץ נשאר נגלה ופנימה?
וי עם פס שאלה לא פתורה עם הגיון בריא כמו שרק ספה
עם אחד שלמד ומודע שיענה לך על איך וכמה
תמשיך לשאול כי זה נכון והקצב אט אט נגביר כי העולם
חייב לזוז אז יאללה לתיגבור כי אין מנוס מלראות אחורה
והפס? נשאר עם וי מחוייך כמו שלג עם גורל ופיסגה שאין
לגעת נראה אולי אולי גם נשמע
(למביני דבר בלבד)