אותו מלאך שפגשתי שמו בעולם הזה הוא מנדי מאז הוא נהיה הידיד
הכי טוב שלי!
הוא בהחלט אחד מיוחד! יש לו את הסיפורים הכי שטוטיים והכי
חכמים שקראתי אי פעם...
הוא יודע להגיד את הדבר הנכון ,בזמן הנכון ו,לגרום לשכוח את
המציאות כשצריך.
אני חולה עלו.
ואותה הילדה החברה הטובה היא באמת מדהימה קוראים לה שרון
לאחרונה קצת התרחקנו
מדהים להתעורר ולגלות כל מה שפספסתי
אני מתגעגעת אליה...
הבלטה,הבלטה זה שי
הוא לא סנוב כמו שאר הבלטות הוא בלטה ידידותית לסביבה
אני לא חושבת שאני יכולה לתאר אותו במילים
אני פשוט אגיד שהיה לי את הכבוד להכיר אותו ולאהוב אותו...
סליחה...
שיש לי את הכבוד להכיר אותו ולאהוב אותו!
הנעל...
נעל הוא לא באמת כ'זה נעל הוא רק מתנהג כמו לפעמים...
ארנון...כן כן יש גם לנעל הזו שם!
והוא בן אדם מורכב...מורכב ומשגע!
כמו שאומרים קשה מבחוץ ורך מביפנים.
הוא טוען שאין לו רגשות...אבל בנינו...אפשר להגיד שהוא מלא
בהם..נראה לי שהוא אחד האנשים הכי רגישים שאני מכירה
הוא אחד כ'זה חכם...ויש בו משהו כובש...הוא גם יכול לשגע
פילים...אבל שטויות אנחנו אוהבים אותו בכל מקרה!!!
החבר הכי טוב שלי...אעפשר להגיד אחי בנפש...
זה טל...בעולם שלי ובשפה שלי ט'ו ט'ו
הוא גמר לפני חודשיים וקצת עם ורידים חתוכים באמבטיה..
מאז...כלום לא חזר בשבילי להיות אותו הדבר...
אני מתגעגעת...
(מנד..נונוש...תודה..)
יש לי אח כשהייתי קטנה היינו רבים המון...
היום הוא אחד הדברים הכי יקרים לי בעולם אני אוהבת אותו נורא
בקיצור אם זה שעמם אותכם ואתם מחפשים מוסר השכל ,הנה אחד
בשבילכם...
-כשאתם פוגשים מלאכים דברו איתם הם נורא מיוחדים...
-אל תתנו לחברות טובה לברוח...
-דברו עם בלטות ונעליים אולי יסתבר שמסתתר מאחוריהם יותר מסתם
בלטה או נעל...
-אם יש לכם חבר כ'זה...אח בנפש...אל תותרו עלו ואל תורידו ממנו
את העניים גם אם אתם יודעים שהוא חזק...אם הוא במצב קשה...
אל תסתמכו על זה ותניחו שהכל יהיה בסדר... ואם הוא אוהב
אותכם..אל תדחו את האהבה שלו מחשש לאבד את הידידות ותניחו
שאולי בשלב יותר מאוחר תהיו ביחד...
אולי לא יהיה כ'זה שלב...אני אישיתי כל לילה יושבת וחושבת מה
יכול היה להיות...
-ולגבי אחים...אחים זה כבר סיפור ידוע...אם אתם רבים עם האחים
שלכם יבוא יום ואתם עוד תהיו בלתי נפרדים...
-ועוד טיפ קטן...
אם רע לכם מאוחר בלילה ואתם מרגישים לבד...תחשבו על האנשים
שאתם אוהבים..
אתם יכולים גם לקחת עפרון ועט ליד ולכתוב עליהם או סתם לכתוב
משהו אינפנטילי ולא קשור..
בשבילי כל אחד מהאנשים האלה מהוה נקודת אור וכולם ביחד מאגר
אין סופי של אושר ושמחה...
אחרי שנתיים...לפעמים...אני...עדיין מתגעגעת...
מוקדש לכל האנשים הניפלאים שהוזכרו פה...באשר תהיו...