סקס זה דבר נורא הפיך. זה כאילו משתנה עם האקלים. או שהאקלים
משתנה עם זה? לא זוכרת. מה פתאום אקלים, מה אני, דני רופ? זה
לא הולך ככה. זה כאילו משתנה עם העונה, עם מזג האוויר ועם
ההרגשה הכללית. ממש. אז איך יכול להיות שאני מכירה מישהי אישית
(בלי לנקוב בשמות, אני לא רוצה להעליב אותה), שלא מפסיקה
להשתגל, לא משנה לה העונה, מזג האוויר או מי מת לאחרונה? ומאחר
שהצגתי את התיאוריה שלי, והוכחתי חלקית שסקס לא קשור בתופעות
טבעיות של העולם, אבקש להוכיח שהוא קשור בגברים. גברים הם עם,
תנו לי רק לציין, מה זה מטומטם... אללה איסטר. זה כאילו שהם לא
יכולים ללכת ולעשן בבת אחת, כי לגברים יש קואורדינציה רק כשזה
נוגע לגירבוצים. וגם אז זה דורש מאמץ. כי גברים, בואו נודה
בזה, הם יצורים בעל מוח חד ערוצי. לא שאני פמיניסטית, אמנם, כי
אני הכי הכי שונאת בחורות פמיניסטיות, אבל הם גם מניאקים, וזה
ככה בכל שעות היום. לא כולם, אבל הרוב. אז ככה זה אצל הבנים,
כנראה, שמתי שהם מגיעים לקו הסיום ופוגעים בנורת הסיפוק המיני,
הם נאנחים בהקלה (מה, סיימתם שיעור ספורט? תסתמו, קוטרים),
עוצמים עיניים (אתה לא הולך לישון, ממי'לה, קום) , אומרים תודה
(מה תודה? 500 שקל) וקמים מהמיטה לכיוון הדלת. ואז הם הולכים.
תלכו.
פשוט תצאו לי מהחדר. ותתענגו על ההרגשה הזאת, כי אתם תרגישו
ת'הרגשה הכי חרא בעולם בעוד שבועיים כשאני אתקשר להגיד שאני
מאחרת. ויהיה לכם אכפת? לא, חלילה. אתם תעשו שיחה מזוהה כדי
לדעת מתי אני מנסה לעקוב אחרי אב-ילדי ותחסמו את המספר שלכם
בדפי זהב, כדי שהידיים של היילוד בעוד 10 שנים לא "ילכו
במקומו" כדי להשיג את האבא האבוד שלו. וזה מוצדק, באמת, כי
יכול להיות שיהיה לנו ילד נורא מכוער, דיסלקט, דיסגרפי
ודיסראבאק-ערס, מאיפה אני יודעת. אבל אני היא זו שתצטרך להיתקע
איתו בשישי בערב, כשכל החברים שלי בברבי בת"א, חושבים עליי עם
חיתול מגעיל ביד. נכון. יופי, יצא לכם לדפוק אותי פעמיים. אבל
תכלס - כל זה לא יקרה, כי אני בחורה שלא רוצה ילדים, אז ברגע
שאני אגלה שהעזתם להחדיר אליי כולירע קטן, אני מיד מפילה אותו
החוצה. ואם הוא ייצא ממני אחרי תשעה חודשים, אני אפיל אותו
ב"טעות" לאיזה משפחה אומנת באוזבקיסטן. ולא, אני לא ייצור איתו
קשר בריקי לייק. כי הוא לא יעניין אותי. מה אני אגיד לו? "נראה
לי שלאבא שלך קוראים עזרא"? אני הרי לא זוכרת אף אחד מכם,
אהבלים. והוא בטח ייצא בדיוק כמוכם, אז מה אני צריכה לשמור מכם
זיכרונות? לכו קיביניפיני ואל תחזרו. ותנעלו אחריכם ת'דלת ואל
תתנו לחתולה שלי לצאת. אה, וקחו גם ת'זבל כי הוא מתחיל להחליף
צבעים. ואל תשכחו לסגור את השער. ולא, אני לא אתקשר.
אה, ואגב - לא גמרתי.
|
