הזמן שנשבר / אהבה לרוויה |
גופה דאב, כמעט דווה
מצימאון לאהבה.
כמעשה כשפים בלילה קר
כרוח שעל ההכרה שולטת
אור קרן, בקע
מתוך כאב נורא של חורף.
והתפזר ענן כבד, פינה מקום
לנווד קסום, נווד נפלא
שפיזר צעדיו עד שנקרה בדרכה
ומשקה, ומרווה
בעדנה משכרת
כל פיסת אדמה
אשר החלה נושמת.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|