שיר-די כהן / בחילה |
מביטה בהשתקפותי
בהשתקפותי
המתנוססת
על המים.
הקאתי כבר
כל הגיון
שחשבתי שאי פעם היה.
הוצאתי מגופי
כל חתיכת ח י י ם,
שנראתה לי כרגיל -
לא רצויה.
מביטה לתוך ס ל ט חיי.
תערובת לא מוגדרת
של נוזלי בדידות
עם חתיכות אהבה,
שכנראה עדין לא התעכלו
מהארוחה האחרונה.
אי אפשר להבין
ובטח לא לעצור.
נשאר רק להוריד את המים,
ולחכות עד שהסחרחורת
תעבור.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|