עומד במטבח, מסריח כולי מגריל וטיגון.
חם לי ומחניק לי כאן אז אני מזמין לי לימונדה מהברמן ויוצא
החוצה לאויר הקריר והנעים.
בדיוק כשאני יוצא בחולצה הקצרה שלי נכנס המאבטח, עטוף במעיל
עור כבד, ומשפשף את ידיו במהירות אחת בשניה תוך כדי סינון
'בררררר' ארוך ומלא משמעות מפיו.
אבל לי נעים אז מה אכפת לי?
הדלקתי לי נר.
הקרחניסט שכח פה את המצית.
אני מדליק את הנר על חשבונו.
מוציא את חבילת הדפים עם לוגו ה"גולדסטאר" המתנוסס בכותרתם,
אותה חבילה שתחבתי קודם לכן לכיסי, מוציא את העט (שגם אותו
תחבתי קודם לכן לכיסי אבל את מי זה מעניין?) ומתחיל לכתוב.
הלימונדה מגעילה.
פאק!
מה יש לה?
אני צועק לאחראי ואומר לו שיקנו את הלימונדה שהיו קונים עד
היום.
הוא אומר לי שפשוט לא עירבבו אותה.
פאק!
הלימונדה מגעילה.
טוב, לא עירבבו אותה...
אני ממשיך לשתות.
אני עובד כאן והלימונדה לא עלתה לי אז מה אכפת לי?
חוץ מזה שאני צמא.
היום ממש הייתי צמא.
אכלתי תאילנדי.
לא בן אדם... אוכל.
נודלס עם חזה אווז.
טעים.
אבל חריף.
מצמיא.
מאוד.
אז אני שותה.
לימונדה מסריחה!
טוב שהיא לא עלתה לי.
אחרי התאילנדי שמעתי מהמאפיונרית שהפחדנית יוצאת עם מישהו
חדש.
לא רק פחדנית, גם שחקנית.
אבל הוא יסבול.
המסכן.
גם אני סבלתי.
אבל עבר לי אז מה אכפת לי?
גם ככה היום כתבתי שיר לאהובה.
שיר יפה.
אפילו טיפה יותר מיפה.
שיר יפה יצא לי.
מקלחת מייצרת מנגינות.
ברקע אני שומע אותו שר שהוא לא יכול להוריד ממנה את העיניים.
אני לא אוהב את השירה שלו.
אבל השיר טוב אז מה אכפת לי?
אולי גם השיר הזה נולד במקלחת.
או שאולי הוא ישב בפאב וראה אותה.
היה מספיק שיכור כדי לחשוב שהיא יפה ולרחף בעולם המוזיקלי
שלו.
אולי הריח המתקתק של הבירה שנדף מפיה בזמן שדיברה עשה לו את
זה.
כמו אותה אמריקאית בחוף וניס במעגל התופים...
דיברה איתי קרוב.
התהפנטתי.
חשבתי סקס,
אבל היה לה מישהו.
חבל.
אני דווקא אוהב סקס.
אני גם מאוד אוהב בירה.
לימונדה זה כמו בירה.
היא לא משתבחת עם הזמן.
גם חבל.
אני צמא.
לוגם.
סובל בשקט.
המתוסבכת מתקשרת...
מה ניסגר איתה?
בכלל אני מגנט למתוסבכות...
מתוסבכת,
אני,
'וורוווום'
משיכה!
גם הדברנית מתוסבכת.
ממש.
אבל עכשיו היא עם ההוא.
מצחיק אותי להזכר איך היא אמרה לי "נכון לנו זה לא יקרה?"
הנה, קרה לה.
העיקר שיהיה לה טוב.
אבל גם אני מתוסבך אז מה אכפת לי?
מי עוד מתוסבכת? הפחדנית.
יותר נכון מסובכת.
לא מובנת.
הכי לא מובנת שפגשתי.
כיף לו למסכן.
עד שהוא ירגיש שהוא מסכן.
נראה לי שאני מתגעגע.
גם לי היה כיף.
עד שהיא פחדה.
אז הרגשתי שאני מסכן.
אבל יש לי את האהובה.
טוב שיש לי את האהובה.
היא עושה לי טוב אז מה אכפת לי?
נראה לי שאני מתגעגע.
הנר כבה.
מדליק שוב.
אם רק הקרחניסט היה יודע...
בטח מבקש 'אש' מאנשים.
דווקא דרך טובה להכיר בחורות.
או שלא.
כבר ביקשו ממני 'אש' כמה בחורות,
אפילו שהיתה לי 'אש' לא יצא לי מזה כלום.
אז במקום להתבאס אני לוגם מהלימונדה.
מתבאס.
מביט דרך החלון לתוך הפאב.
המלצריות עדיין יושבות ובולסות את הסלט היווני שהכנתי להן.
זה אומר שבינתיים אין הזמנות אז אני יכול להמשיך לשבת ולכתוב.
אני יכול להמשיך לשבת ולכתוב אז מה אכפת לי?
הפאב די ריק עכשיו.
מקודם הוא היה מלא,
אבל עכשיו ריק,
אז נראה לי שאני צריך לסגור מטבח.
אין לי כוח לזה...

לפעמים,
אבל ממש רק לפעמים,
אני חושב שהחיים שלי הם כמו הלימונדה.
מסריחים,
אבל לפחות אני לא משלם עליהם...





אז מה אכפת לי?