אני יודע מה אתם חושבים. אתם בטח חושבים שאני מסכן. רואים אותי
ככה עם כל החוטים יוצאים לי מהראש, אבל האמת היא שאני בסדר.
לא, באמת. אני הכי בסדר שבעולם. אפילו יותר בסדר מבסדר. אפשר
אפילו לומר שהמצב טוב. אתם יודעים מה? מצויין.  
כולם חושבים שלהיות עכבר מעבדה זאת נפילה שאין לה תקנה. במיוחד
אחרי כל הסיפורים האלה על עכבר העיר ועכבר הכפר. לזה יש כיף
וסכנות ולהוא יש גרגרים ושלווה. ומה יש לעכבר מעבדה? כולם
חושבים שאין לו כלום אבל האמת היא שזה הכל תלוי במזל. ולי, יש
המון מזל. טונות של מזל. מלנטלפים של גרגרי מזל. ובגלל זה
בדיוק המצב הוא מצויין. ובואו אני אסביר לכם למה. הנה, הניסוי
הזה שאני נמצא בו עכשיו. יש כאן את התא הזה, שאני נמצא בו,
ובתוך התא יש את הדוושה ואני צריך ללחוץ עליה. כולכם חושבים
בטח שאני מקבל שוק חשמלי, אבל זה לא נכון. אני מקבל חיזוק. זאת
אומרת באותה מידה הייתי יכול לקבל שוק חשמלי, כמו סנוז, שתמיד
יוצא לו להיות בניסויים עם השוקים החשמליים ובגלל זה אנחנו
כולם קוראים לו סנוז הפיוז, אבל אני יש לי מזל, כבר אמרתי,
בגלל זה אני מקבל חיזוק. ולא סתם חיזוק, כל הצינורות האלה שאתם
רואים, הם מחוברים לי לאיזה חלק במוח, לא יודע בדיוק איזה, אני
לא בקיא במונחים הטכניים כאן, בקיצור זה מחובר לי לתוך המוח
ומעביר לי זרם חשמלי קטן, בעצם גם אני מקבל שוק חשמלי, איזה
קטע, אף פעם לא חשבתי על זה ככה, אבל השוק שלי לא מכאיב לי כמו
לסנוז הפיוז אלא להיפך. הוא עושה לי ג'ננה מהסרטים, כאילו
הפלתי עשר ראשים בבת אחת.
עכשיו, לא רק אני מקבל כזה חיזוק משובח, יש גם אחרים, אבל להם
יש שיטות אחרות לקבל את החיזוק, הם צריכים לעבוד יותר קשה.
אני אסביר לכם איך זה עובד. יש חלק שצריכים ללחוץ על הדוושה
מספר פעמים, נגיד חמישים, ואז הם מקבלים את החיזוק. יש כאלה
שצריכים לעשות כל מיני טריקים בשביל לקבל את החיזוק ויש כאלה,
כמוני, שנמצאים במצב הכי קל, שכל מה שהם צריכים לעשות זה ללחוץ
על הדוושה אחרי שעובר זמן מסוים, אינטרוול קוראים לזה, ואז אם
הזמן הזה עבר אז על כל לחיצה שאתה נותן אתה מקבל את החיזוק.
זאת אומרת זה כמו לעבוד במשרד המים, לא משנה אם אתה עושה משהו
או לא, אם אתה בא בראשון לחודש אתה מקבל תלוש משכורת. משהו
כזה.
עכשיו אני עם המזל שלי, כמובן ששמו אותי בתא כזה, כבר גילינו
שכתוב עליהם FI, ככה קל לנו לזהות אותם, ואם אנחנו רואים את ה-
FI  הזה, אנחנו כבר יודעים שהולך להיות בית זונות.
חכו רגע אני אנסה לראות עם הדוושה כבר עובדת.
עוד לא. ננסה עוד מעט.
בקיצור, אז זהו. לעכבר העיר יש ריגושים, לעכבר הכפר מנוחה ולי
יש סוטול סוטול כל היום. אז מה רע? אמרתי לכם שהמצב מצויין.
נכון, לא תמיד יש ניסויים כאלה טובים, לפעמים אתה נופל על איזה
ניסוי מחורבן ממש, כמו לפני חודש שרצו לבדוק עלינו את ההשפעה
של חוסר שינה. מה עשו? לקחו אותנו ושמו אותנו על פלטה מסתובבת
שהייתה מחוברת לקיר, מתחתינו שמו בריכת מים, ואנחנו היינו
צריכים ללכת. עכשיו, לא היינו יכולים לעצור כי ברגע שמישהו היה
עוצר הפלטה הייתה ממשיכה להסתובב ואז היינו נופלים לתוך המים
וגם שם היינו צריכים לעבוד עם הרגליים כדי להשאר מעל למים בגלל
שהם לא שמו לנו שם שום מעקה או משהו שאפשר היה לנוח עליו. טוב,
הם רצו שאנחנו לא נישן אז הם חשבו על הכל. בקיצור אנחנו הלכנו
שם כבר כמה שעות וכולם היו עייפים ואני כבר נפלתי למים כמה
פעמים, בכלל אני לא כל כך אוהב להתאמץ, וכבר התחלתי לחשוב
שזהו, הולך להיות מסע כומתה ארוך ומייגע, אבל המזל שלי לא
איכזב אותי גם הפעם ואז באמצע הלילה בזמן שכל הנסיינים
והפרופסורים כבר הלכו הביתה, אז היה קצר במכשיר שלי והפלטה
הפסיקה להסתובב, ואז יכולתי ללכת לישון סוף סוף במקום ללכת כמו
כולם. כשקמתי בבוקר כולם כבר היו מתים מעייפות, חלק היו סתם
מתים, טבעו מאפיסת כוחות, והגופות שלהם צפו בתוך המים. מה אפשר
לעשות, לא כולם כאן עומדים בעומס. שלוקי, העכבר הכי שאקל בכל
המעבדה, הסתכל אלי מהפלטה שלו בזמן שהוא הלך ואמר לי ככה בשקט,
טוב, לא היה לו הרבה כוח, "מיקי, אתה, מזל של מאנייק יש לך".
כבר אמרתי לכם, אני יש לי הרבה מזל.
הדוושה עדיין לא עובדת. לא נורא, אחר כך.
היו גם ניסויים מחורבנים אחרים שהייתי צריך להשתתף בהם, אבל
אני בדרך כלל הייתי בקבוצת ביקורת. בניסויים מחורבנים תמיד
כדאי להיות בקבוצת ביקורת. להיות בקבוצת ביקורת זה כמו להיות
ברתק. לא עושים שם יותר מדי. בכלל, אני כבר הצלחתי לשכנע את
הנסיינים שאין טעם לשים אותי בכל מיני ניסויים שצריך לגלות כל
מיני חדרים נסתרים במבוכים, או לעשות כל מיני טריקים מתוחכמים
ומסובכים בשביל לקבל גרגיר קטן של מזון. אני, תמיד ששמים אותי
בניסוי כזה, אני נעמד במקום ולא עושה שום דבר, מסתכל מסביב כמו
טמבל עד שהנסיינים מתייאשים ומוציאים אותי מהניסוי, כי הם לא
רוצים שאני יקלקל להם את הממוצע ואת הסטיית תקן וכל החישובים
האלה שקשורים להשערות המחקר שלהם, ואני אף פעם לא מתנהג כמו
שההשערת מחקר אומרת ובגלל זה הם למדו שזה לא טוב לשים אותי
בקבוצת ניסוי, אלא רק בביקורת, שם אתה צריך להתנהג הפוך
מההשערת מחקר ובזה אני טוב.
עוד לא.
אבל היו גם ניסויים שהייתי בקבוצת ניסוי ובכל זאת היו עלה
כיפאק כמו הפעם הזאת שעשו לי משהו בשכל ונתנו לי המון אוכל,
ובגלל המשהו הזה שעשו לי בשכל יכולתי להמשיך לאכול ולאכול
ולאכול ולא להפסיק, כי הם הביאו דברים מאוד טעימים, ואני
התנפחתי כמו בלון, אבל מאוד נהניתי ובסוף גם חזרתי לגודל הרגיל
שלי. זה היה ניסוי מאוד נחמד. אבל אין כמו הניסוי של קולידג'.
קולידג' היה נשיא ארה"ב ועל שמו קרוי אפקט מגניב שקוראים לו
אפקט קולידג'. בכל אופן מה שהאפקט הזה אומר זה שאם אתם לוקחים
זכר מכל זן שהוא, ואני מדבר על כל זן שהוא, עכברים, קופים,
כלבים, אנשים, מה שתרצו, ואתם שמים את הזכר הזה עם נקבה מיוחמת
אז מה שייקרה זה מה שצריך לקרות בדרך כלל במצבים כאלה, וזה גם
ייקרה לפי סדר: עליה, חדירה, פליטה. הם מאוד מקפידים כאן על
המינוחים האלה, בכל מקרה כל הסיפור מהרגע שהנקבה נכנסת עד רגע
הפליטה לוקח זמן מסויים שהוא תלוי בזן שרוצים לבדוק, בכל זן
הוא די קבוע, למרות כל האמונות והדאווינים, ולזמן הזה קוראים
אינטרוול, הם מתים על המילה הזאת כאן במעבדה. בפעם הראשונה
שזכר עושה את זה עם הנקבה אז האינטרוול שלו מאוד קצר. בפעם
השניה זה לוקח יותר זמן. בפעם השלישית עוד יותר וכך הלאה עד
שבפעם השישית או השביעית כבר לא בא לאף אחד לעשות את זה יותר.
עד כאן הרקע, אבל מה שגילו זה שאם כל פעם אתם מחליפים לאותו
זכר בר מזל את הנקבה ישר אחרי הפליטה אז הוא מתחיל כל מספר
באותו מרץ וגם מצליח לשמור על קצב כזה, כאילו כל אחת היא
הראשונה שלו, ותאמינו לי, מנסיון, שזה נכון. זאת אומרת שלהחלפה
של הנקבות יש אפקט על הביצוע המיני של הזכר ולאפקט הזה בדיוק
קוראים אפקט קולידג'. אני זוכר שזה קשור איכשהו לבדיחה אבל אני
לא כל כך זוכר איך היא הולכת.
קיבינימאט עם הדוושה הזאת.
בכל אופן, אני עם המזל שלי, כמובן שהייתי בקבוצה שהחליפו לה את
הנקבות אחרי כל פליטה. בצד השני של הזכוכית היה שלוקי השאקל,
שהפעם לא יצא לו ליפול בקבוצה הנכונה, כי שמו אותו בקבוצת
ביקורת, שם הם קיבלו רק נקבה אחת, ואת האמת שזה לא היה פייר
לעשות כזה דבר לשלוקי, אחרי כל השעות של הבודיבילדינג שהוא
עושה על הגלגל הליכה בשביל להרשים את כל הנקבות, אבל מה לעשות,
מאוד מקפידים כאן על חלוקה אקראית, זה חלק מההוראות. ושלוקי
המסכן עמד מהצד השני של השמשה ודפק לי ככה עם הציפורן וצעק
"מיקי, אתה בן זונה!!!!". אבל אני הייתי עסוק בלרוץ מצד אחד
לשני. אני חייב להגיד לכם שבניסוי הזה הנסיינים ממש שיחקו
אותה. כל פעם שגמרתי בצד אחד הם היו מכניסים נקבה חדשה בצד
השני של התא, וגם בנקבות הם לא חיפפו. מיוחמות, חתיכות
ומבריקות כולן, אחת, אחת. רצתי שם כמו משוגע. עשרים ושש פעמים,
חבר'ה, עשרים ושש פעמים, אני נשבע באלוהים. את האמת, גם אני לא
חשבתי שאני מסוגל אבל עובדה. אם אתם לא מאמינים אז לכו תקראו
את המאמר. זה מופיע בנתונים.
אחרי זה ישנתי שבוע. אני מקווה שבקרוב ישחזרו את הניסוי הזה.
מדי פעם הם משחזרים כאן כל מיני ניסויים. בדרך כלל זה ניסויים
מחורבנים אבל אני מקווה שיום אחד גם ישחזרו כאן את קולידג',
אני עם המזל שלי, בטח ייפול לי עוד פעם בקבוצה של החגיגות.
שום דבר.  
מתחילה להדאיג אותי הדוושה כאן, כבר עבר המון זמן. אני פוחד
שהם אולי החליפו לי את השיטה. הם לפעמים עושים את זה. אני שונא
שהם עושים את זה. לא מתאים לי בכלל שישנו לי את האינטרוול. אבל
הם לא החליפו את השלט. בדרך כלל כשהם משנים את השיטה אז הם
משנים גם את השלט ואז אנחנו יודעים שמשהו משתנה. אבל עכשיו הם
לא עשו שום דבר. טוב, אני ינסה עוד פעם אחת, אם זה לא יעבוד אז
אני יילך לישון בצד עד שיתייאשו ממני ויחזירו אותי למכלאות.
כן! זה עובד!!! יו, איזה ראש!!!!!!!! אני מממממריא לייייייייי,
להתראוווווווווו.....