אני גרה במדבר, במקום שאין לו סוף שאני יודעת עליו, ואם יש לו
סוף - עוד לא הגעתי אליו.
אני ילדת כפר פרמיטיבית, ככה אבא אומר, כנראה שזה מה שנולדתי
להיות.
מסתובבת לי בנחל ומחפשת חיים בשממה הזאת, אני תמיד מחפשת חיים,
אבל בתוך כזאת שממה זה תמיד הכי קשה, וכל פעם מחדש מגלים שיש
שם יותר חיים משאי פעם יכולת לדמיין, מעבר לכל הקווים הכי
מופרזים! אני מקווה שבכל מקום יש חיים, כי אם יש נקודה שוממת
כזאת שאין בה חיים זאת בטח הנקודה הכי מפחידה בעולם...
שוכבת על הקרקע, כבר מתחילים לראות כוכבים.
האנשים הכי חכמים שנראה לי ששמעתי עליהם, אומרים ששם למעלה עוד
לא מצאו חיים, אני מפחדת לחשוב שדווקא במקום הזוהר הזה שכל כך
הייתי רוצה להגיע אליו אין חיים, שדווקא שם נמצא המקום הכי
מפחיד בעולם והוא כל כך גדול, עצום, אין סופי מעבר לכל  קוי
הדמיון.
אבל אפילו האנשים האלה רק יודעים שעוד לא מצאו, הם לא יודעים
אם באמת אין שם חיים, אולי באמת יש דבר כזה חייזרים...
תמיד חשבתי ששם למעלה, בכוכבים, אפשר לראות לפעמים ניצנוצים
כתומים, כי לפעמים זה קורה, שמאיזו שהיא סיבה, איזה חייזר כתום
מחליט לנסות ולהגיע לכדור הארץ, אבל מערכת החסימה של הכוכב
שלו, שהיא כמו בועת זכוכית בלתי נראית ששומרת על הכוכב של
היצורים הכתומים, חוסמת אותו. וכשיצור כתום נופל הוא כמעט
ומגיע למקום שבו אפשר לראות אותו מכדור הארץ אבל אז הוא נחסם.
אין הרבה כאלה, שמנסים להגיע לכדור הארץ, בדרך כלל טוב להם שם
למעלה, הם מרוצים מהחיים שהם קיבלו, בלי ארצות, בלי מלחמות,
בלי כעסים, בלי מחקרים, בלי מוות, רק חיים!
אנחנו, אנחנו כמו סרט טלויזיה בשבילם, אנחנו יודעים פחות מהם
על העולם שלנו, כי אף אחד לא ניסה אף פעם לבדוק את העולם שלנו
מהכוכב שלהם, כי אף אחד עוד לא הגיע אליו, אבל הם יודעים הכל!
הם יודעים איך נוצר העולם, אם יש אלוהים או לא, הם יושבים
בדיוק במקום שבו הם יכולים לדעת על כל הרגשות של האנשים הכי
חשובים, הם יכולם גם לקלל אנשים שפתאום עשו משהו נוראי בלי שאף
אחד יראה, הם לא יכולים להשפיע עלינו, הם בדרך כלל רק יושבים
למעלה וצוחקים, על כמה שאנחנו לא יודעים ועל כמה שאנחנו חושבים
שאנחנו יודעים. הם בדרך כלל לא צופים בנו, יש להם דברים אחרים
לעשות שם למעלה אבל מדי פעם הם מציצים לבדוק אם במקרה לקחנו
איזה צעד משמעותי שיגרום להם להעריך אותנו קצת יותר.
הם יודעים בדיוק מה הולך לקרות לנו בעוד מליון שנה או שני
מליון שנה, הם גם יודעים מה הולך לקרות להם, כי היצורים
הכתומים האלו ידעו מההתחלה מה לחקור ומה לא, הם התחילו את
החיים שלהם בדברים החשובים באמת, בלבדוק את יסוד היקום ולדאוג
שהעולם שלהם לא ידע מה זה רע, ליצור הכי כתום שם יש אוזניים
מחודדות, הוא היה הראשון והוא קבע מה היצורים ידעו ומה לא, הוא
ידע מראש שיש דברים שעדיף לא לדעת מהם, אז היצורים הכתומים
יצאו כמו מתוכנתים לחיים מושלמים. הם לא יודעים מה זה שנאה, או
עצב או רוע, את זה רק אחדים, שבאמת התמכרו לצפייה בכדור הארץ
יודעים, והם בדרך כלל אלו שמגיעים לבועה הבלתי נראת שעוטפת את
הכוכב שלהם, הם אלו שלבסוף מגיעים למסכנה שהם יודעים יותר מדי
כדי לחיות בעולם הזה וכרגע הם מעדיפים להתמודד עם עולם אחר,
אבל הבועה של הכוכב מונעת מהם לעשות את זה לעצמם, היא מסבירה
להם יפה ובשקט למה היא שם, ומה יש שם למטה, והם, לאחר הסבר קצר
וקולע, מחליטים שזה לא בשבילם, כי הם לא בנויים בשביל זה, הם
בנויים כדי לצחוק עלינו.
הם יודעים הכל ומסתכלים מלמעלה, וצוחקים ומסתכלים על כל צעד
שלנו ובודקים אותו, אני חושבת שזה הדבר הכי מפחיד בעולם...