מונה גולד / ברכסי המחר |
בלילה שנותר
בין רכסי ההר
והיה כאילו שהכל נגמר,
אך אתה לקחת אותי אל
מרחבי הנצח
וידיי יצאו לדרך אל גופך,
הקשבנו למילים ברוב קשב,
ולא מילים כמו בשירים,
שלא אומרות מאומה.
לחשושיי התפתלו לאוזניך
ידי זחלה אליך
ואתה איתי נשארת.
לא אבוש לומר
שאוהבת אותך
בין רכסי ההר
של המחר.
3/01/03
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|