פסעתי שעות, התהלכתי ימים אינספור,
שאינני יודעת כבר מה, ואינני יודעת מה לזכור.
בימים האפורים שליוו אותי עד היום.
בכל נגעה כף רגלי, בכל מקום.
שקעה נפשי, אינה יודעת במה,
כמו נסעה לחופשה בזמן מחלה.
וכל שרוצה היא זה להגיע לנחלה.
והיום הוא ברוך - והיום תראו תכלת,
כי אולי הגעתי למקום שבו אני נזכרת.
נזכרת בטוב שאולי אוכל למצוא,
נזכרת בבית שאוכל להרגיש רק שייכות בו.
בנחישות דעתי, רוצה לא לברוח יותר,
ולצוף בקלות אל התחלתי.
לשמוע את הציפורים שרות, להבין את שפתן.
להרגיש כמה טוב הוא לחיות, להיות קרוב אליך - אבא של העולם.
אלוקים, מלכי שלי,
קרב אותי אליך, קרב אותי אל ביתי.
רק עזור לי והקל עלי על המסע,
יודעת שמחכה לי, והיא עכשיו קרובה...
ה - נחלה.