הבל פה, חיוך אמיתי. ריח כביסה מעורבב בריח גופך מהחולצה שלך.
נשימות עמוקות אל תוך החזה שלך ואדע טעמך: עפר, לימון, עשב
ופרי בשל, שלא אעמוד על טבעו
טעם אסור כי נדברנו היינו חשבנו חלמנו הפנינו גב אך חשפנו בטן
מבטיחה, עיניי יגידו חופש. יאמרו לך חופש בכל מבט, עם כל דמעה
וליטוף
אני אהיה ראשונה להפליג ושניה לשוב לחופים שאהבנו
בדרך מתמשכת, נסתרת, יקפאו לנו רגעים שלווים בין כפות הידיים
פתע תבחין איך כל שירי נטווים לשיר אחד בודד
ואחייך אליך, צחורה ומוכרת כמו שלג על בקתת חורף
ובפי בת-צחוק וידיי חופשיות כציפור צבעונית הנוחתת על ענף
קרוב,
מצטיירת בענווה וממריאה
|