מתילדה אני זוכר
רקדתי אתך במקלט השכונה
שם על ספה מטונפת מאבק ושנים
נשבעת לי בדם שבועת חלציים
ורוקנת את תוכני אל תוכך, פעמיים

מתילדה חלפו להן שנים
מחלפותייך נגזזו לבלי הכר
אך מתילדה אני זוכר
איך בילדי השכונה עוררנו קנאה על פגוש
הוי ואיך שהרעדנו ת'דודג'

מתילדה יפה היית
מבין כל הילדות
חלמת להיות רקדנית בקרקס הופעות
אך שבועתך נשכחה, ממני-ממך
ואלף אבות התפיחו בטנך

מתילדה היית (לפחות בשבילי)
מיני-כוכבת-קולנוע זוהרת
אז עכשיו כשאני מזהה אותך כך סתם ברחוב
כמו דמות מפורסמת מסרט ישן
אל ימלא לבך פליאה
אם אתפתה לצבוט אותך, בישבן