|
כשהכל נלקח בחשבון
כשהכל בהיר והראות טובה
אני אדע לאן לפנות.
כל הכוונות הכי טובות
שברו אותי
עם הזמן.
שאלות קשות נשאלו
הקשות מכולן.
לאט ובטוח, כך חונכתי
ה"מהר" תפס פיקוד
ועכשיו אני כאן.
המקומם נרצח בתוכי
ובמקומו גדל משהו אחר
לא ברור
עדיין לא יודעת לאן לפנות.
המצבים הכי קשים
דרשו את שכרם
ונעלמו.
שוב זו לא אני על קרקע יציבה
אין ממש מרווח לנשימה
שוב אמרתי יותר מדי
מתי אלמד לשמור הכל בפנים?
שוב חובטת בידיים מצולקות
אין ממש על מי לצעוק
שוב כמעט נופלת לרצפה
מתי אלמד שאילו הזמנים
הכי לא נכונים... להישבר?
משום כל הבעיות שבעולם
וכל האנשים שחייבים לחיות לבד
אני יודעת את הסוד הכי גדול.
שוב כמעט נופלת לרצפה
מתי אלמד שאילו הזמנים...
הכי לא מתאימים... להישבר?
1998 |
|
|
אני שומעת בום
ועוד בום ועוד
בום... ואז אני
שואלת את עצמי
"בשביל מה אני
כותבת עכשיו
סלוגן"? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.