הברק בעיניים נעלם
הרוח יצאה מהמפרשים
השפתיים יבשו
והלב דופק ללא רצון.

משוטט לי בעולם ללא כיוון
מחפש מקום לשים את הראש
היגון והכאב חודרים לעצמות.

זהו הדיכאון
הוא נכנס אל הראות במפתיע
וממאן לעזוב.
הייאוש חזק מהתקווה
הכול מטושטש ומבולבל
ואין כל זכר לקרן של אור.

תחושת המחנק בגרון
הכאב החד ברכה
תהפוכות הבטן ושאר תחלואי הנשמה
רוקדים עוד סיבוב של ניצחון
בטרם אני הולך לישון.

וכשהעיניים נעצמות
השקט גובר
הזמן רץ קדימה
וכבר מאוחר לפחד

אך המחשבות הדביקות והכואבות נשארות
ובמקום שינה יש עוד ליל בלהות.