[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







פרימור בוחניק
/
כמה נדוש

- היינו באיזה מקום, מין שער של קיבוץ או משהו, שהייתה אמורה
להיות תצוגה של גן חיות בפנים או משהו ועמדנו במין דרך עפר
שהייתה הכניסה או משהו, אני ובת-דודה שלי ואבא שלי ודוד שלי.
והיה שם, ליד השער של הכניסה, כלוב עם כבשים וזאבים ואני חשבתי
שזה נורא מוזר ששמים כבשים וזאבים ביחד, אפילו שהם היו זאבים
גורים, ואז פתאום קפצה כבשה על הגור זאב ונשכה אותו, ממש
הכניסה ½ מהגוף שלו לתוך הפה שלה, והזאב יילל וניסה לברוח
מהכלוב, שמשום מה הדלת שלו הייתה פתוחה, ואני אמרתי לבת-דודה
שלי 'תראי, הכבש אוכל את הזאב', אבל היא לא הסתכלה בכלל ונראה
שאף אחד לא התרגש מזה ממש, ואז אחת הכבשים קפצה עלי ונשכה לי
את האצבע ואוף, זה כאב בטירוף וצרחתי כל הזמן 'אבא! אבא! אבא!'
ולא יכולתי להפסיק 'אבא! אבא!' והוא ניגש אלי, רגוע כזה, לשחרר
לי את האצבע וזה לקח מלא זמן כי הוא כל פעם שחרר רק קצת והאצבע
שלי הייתה כל הזמן הזה עדיין בתוך הפה שלה וכאב נורא, אבל הלחץ
כאילו ירד כל פעם קצת, עד שבסוף הוא שחרר לגמרי. ושאלתי אותו
למה לקח לו כל-כך הרבה זמן, הוא הרי ראה שכואב לי נורא
והתכוונתי בעיקר לזה שלקח לו מלא זמן לבוא אלי כשצרחתי, אבל גם
לזה שהוא לא פשוט משך את הכבשה הזאת ממני, אז הוא אמר לי 'מה
את רוצה? את יודעת שאין לי ניסיון בדברים האלה' או 'זו פעם
ראשונה שאני עושה את זה' או משהו כזה ואז ישבנו שם, בת-דודה
שלי ואני על העפר של השביל, דוד שלי ואבא שלי עמדו בצד ליד
איזה אוטו ודיברו עם מישהו שאני לא מכירה וחיכינו שיביאו לנו
לאכול מאיזה מאהל בדואי של הקיבוץ או משהו כזה והאצבע כבר לא
כאבה לי ואז התעוררתי. ואת יודעת מה משגע אותי?! שזה כזה חלום
פרודיאני ונדוש ומטופש.
תגידי, כמה זמן ההורים שלך התגרשו?
- כמעט 5 שנים.
וכמה זמן לא דיברת אתו?
- בערך שנה.
ומתי גילו לו את הגידול?
- שנה וחצי ככה.
ואז חזרתם לדבר, נכון?
- כן, בטח.
וכמה זמן הוא היה סיעודי ככה?
- 3 חודשים.
ומתי אתם קמים?
- ביום ראשון.
אבל שישי-שבת אתם לא יושבים, נכון?
- לא, מה פתאום.
והאחים שלו ישנים כאן?
- נראה לך?!
ותגידי, זה הדוד והבת-דודה שתמיד הייתם יוצאים אתם לפיקניקים
וכאלה כשהיית קטנה, נכון?
- כן.
אז אם את שואלת אותי, בהתחשב בעובדות, כן, די פרודיאני
ונדוש.
- אמרתי לך.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
זה קציר חיטה,
אז כוס מרק כל
בו שלום, עני
אוכל
ריבה, לאט נוגעת
בשרון

שיר פרידה. האמת
בשירים העבריים.


תרומה לבמה




בבמה מאז 4/5/04 12:02
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
פרימור בוחניק

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה