[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







פרימור בוחניק
/
כוח המשיכה

כשהייתי קטן אימא הייתה מסבירה לי את הדברים המסובכים בדרך הכי
טובה, ופתאום הם היו מובנים לי. גם עכשיו, כשאני בן 27 כבר יש
דברים שאני יכול להבין רק אם אימא מסבירה.
זה לא שאני טיפש. יש לי דווקא מנת משכל גבוהה יחסית, ובתיכון
הייתי במגמה ריאלית, סיימתי עם ממוצע גבוה וכולם תפסו ממני
חכם. אבל יש דברים שלא ברורים לי, דברים שרק לאימא יש סבלנות
ויכולת להסביר כמו שצריך.                
כשהייתי קטן הייתי נורא קשור אליה. גם עכשיו, אבל לא כמו פעם,
וכולם היו אומרים לה שהיא מפנקת אותי יותר מידי. אפילו אבא.
והם היו רבים על זה המון עד שבסוף הוא הלך. הוא לא רצה ללכת,
אבל אימא הסבירה לו שעדיף ככה והוא הבין, כמו שאני מבין כשאימא
מסבירה לי דברים לא מובנים.                        
כשהייתי בכתה ח' המורה הזמינה את אימא שלי לשיחה. אמרה שיש לי
בעיה ביצירת קשר עם התלמידים ושאני מפונק. אימא הסבירה לה וגם
הסבירה למנהל, והם הבינו.    
ואז עברתי בית-ספר כי זה היה הדבר הכי טוב בשבילי.
כשהייתי בן 5 אולי, לפני שאבא הבין שהוא צריך לעזוב, הוא קנה
לי גלובוס ליומולדת. פעם ראשונה שראיתי שהעולם עגול. אבא הראה
לי בדיוק איפה אנחנו על הכדור, ואיך הוא מסתובב ואני לא הבנתי
איך האנשים בצד השני לא נופלים.        
אבא ניסה להסביר לי, אבל אני לא הצלחתי להבין ואז הוא התעצבן
ואז בכיתי. ואז אימא באה והסבירה לי שיש כוח במרכז הכדור
שקוראים לו כוח המשיכה והוא מושך הכל פנימה. לא חזק מידי, שלא
נישאב, אבל מספיק בשביל להחזיק אותנו על הקרקע.              
           
היא נגבה לי את הדמעות, חיבקה ונישקה כמו שרק אימא יודעת
ונשארה לישון אתי בלילה. גם כדי להעניש את אבא וגם כדי שלא
אהיה עצוב.
אחרי שאבא עזב את הבית היא ישנה אתי כל לילה. היא הסבירה לי
שאני לבד עכשיו ואסור שיקרה מצב בו אני מרגיש מוזנח אז אני
צריך לקבל את כל האהבה שרק אפשר. והבנתי. הייתי ממש גאה בעצמי
שהבנתי.                                  
לפני חודשיים, כשהתחיל הכל ביני לבין נירה, חשבתי לעצמי על כוח
המשיכה. אני הייתי הכוח במרכז שמושך אליו את נירה. לא חזק
מידי, שלא תשאב, אבל מספיק בשביל להחזיק אותה על הקרקע. ככה לא
משנה איפה היא תעמוד, היא לא תיפול. ניסיתי להסביר לה את זה
היום, כשהיא אמרה שהיא הולכת, אבל היא לא הבינה. היה לנו ויכוח
על אימא שלי. היא אמרה שאני כמו ילד קטן, שאני תלותי מידי
ושהיא לא יכולה ככה. שלא פלא שלא הצלחתי להחזיק מערכת יחסים עד
עכשיו, אני בן 27 כבר ועדיין גר עם האימא.    
זה לא טבעי וזה לא בריא.                                    
             
ניסיתי להסביר לה שיש לנו קשר נורא מיוחד של אימא ובן, אבל היא
לא הבינה. אם אימא הייתה שם היא בטח הייתה מצליחה להסביר לה
טוב, שתבין, אבל אימא הייתה בבית. חזרתי הביתה וסיפרתי לה הכל.
היא הסבירה לי שלנירה נדמה עכשיו שהיא עפה, שהיא מעל ושאין
שום-דבר שמחזיק אותה. אבל כוח המשיכה בסוף יפיל אותה למטה והיא
תצטער שהיא לא נשארה כאן מלכתחילה.                          
   
הבנתי מה שאימא אמרה לי ובכל זאת בכיתי. זה עשה לי עצוב שנירה
הלכה. ממש אהבתי אותה.
                                 
עכשיו היא מכינה לי אמבטיה כדי שאני אירגע, עם קצף ובועות
ואדים על המראה. ואז היא תכנס ותעשה לי מסג' נעים כזה בכל
הגוף, ואחרי שאגמור היא תנגב לי את הגב ותלביש לי את התחתונים
הכחולים עם הדולפינים שאני כל-כך אוהב.          
ואז נלך לישון ביחד, והיא תעשה לי טוב. כל-כך טוב.
כמו שרק אימא                                                
               
יכולה לעשות.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ארנב!

פרובוקטור.


תרומה לבמה




בבמה מאז 4/5/04 12:05
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
פרימור בוחניק

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה