ג'ני פקמן / חיפשתי |
לפרוק עליו זעמי,
לשווא תרו עיניי
לא היה עוד עמי,
מהשולחן חוט נמתח
ובקצה לולאה,
הן כך זעק לי העט
"גם לי שלווה מגיעה".
חיפשתי נייר
לכתוב בו את דמי
לשווא תרו עיניי
לא היה עוד עמי,
ורק האפר אילם
קרעים מתעופפים
הן כך גער בי: "טיפשה,
כתבי יד כן נשרפים".
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|