תמיד בקיץ כולם מסתכלים עלי במבט מוזר כי אני תמיד לובש בגדים
שענקיים עלי בשלוש מידות. אבל בדיוק בשלוש מידות כי הם היו של
אחי הגדול והוא גדול ממני בשלוש מידות. באמת. מדדנו אפילו. אני
הכי אוהב את הקיץ כי אז חם ואם יותר מדי חם, או כמו שאימא שלי
אומרת: "חם יתר על המידה", אפשר להשפריץ מים מהצינור של הגינה
בשכונה ממול כי אצלנו בשכונה אין צינור. ואפילו אין גינה. פעם
ניסינו לגדל שם צמח שאח שלי הביא אבל הייתה בצורת ואל שלי נורא
כעס ואז גילינו את הגינה בשכונה ממול ושם יש הרבה צמחים. יש
כלניות וצבעונים וחמניות ועוד צמחים שאני לא יודע איך קוראים
להם ובין כל אלה גילינו מקום יפה שאף אחד לא מגיע אליו, כי אח
שלי אמר שצריך מקום סודי לצמח שלו ואני הרגשתי חשוב כי זה היה
סוד שלנו, ושתלנו את הצמח ועכשיו הוא כבר גדול אבל הצמח לא
מעניין אותי. יותר כיף זה שיש צינור ואפשר להשפריץ אחד על
השני. מה גם שהבת הכי יפה בכיתה גרה בשכונה ממול. אח שלי אומר
שאין לי סיכוי איתה כי היא מ"הטחונים". בהתחלה לא הבנתי את
הביטוי הזה והיו לי סיוטים בלילה על זה שטוחנים אותה כל בוקר
מחדש אבל אח שלי הרגיע אותי ואמר לי "טחונים הם כאלה שיש להם
הרבה כסף" ופרע את שיערות ראשי. אני שונא כשהוא עושה את זה. זה
מזכיר לי כמה אני קטן ושיש לי עוד הרבה ללמוד בעולם. כמו למשל
את המילה טחונים.
בחופש בגדול אנחנו תמיד משפריצים אחד על השני מים כי אין לנו
מאוורר וכי נורא חם אצלנו בבית. אבל הקיץ הזה אח שלי כבר לא בא
איתי לשכונה ממול. הוא היה אומר ש"כבר עברתי את הגיל" ואני לא
הבנתי איך אפשר לעבור את הגיל של להשפריץ אחד על השני מים קרים
ביום חם? ואני כעסתי עליו. כי בהתחלה הוא תמיד היה איתי אבל
עכשיו יש לו את הצמח המטופש שלו ואת החברים המטופשים שלו. אני
שונא את החברים המטופשים שלו. הם גוזלים ממני את הזמן שלי
איתו. במיוחד כשחופש.
אבל את החורף אני שונא אפילו יותר מאת החברים של אח שלי. כי
בחורף תמיד צוחקים עלי. את המבטים המוזרים של הקיץ אני עוד
מקבל בהבנה אבל כשצוחקים עלי זה כבר מעליב. ובכלל חורף זה
מעצבן כי קר ואי אפשר להשפריץ עם הצינור בשכונה ממול ובכלל אין
לנו תנור אז יותר קר. מזל שאח שלי ישן איתי בחדר כי אז אם קר
לי בלילה אני עובד למיטה שלו והוא מחבק אותי שלא יהיה לי קר.
יש דבר אחד שאני אוהב בחורף וזה אגזוז של מכוניות. באמת, נשבע
לכם. וזה לא כי המצאתי משחק חדש. אני לא כמו השכן ששם באגזוז
של גברת ואדון כהן תפוח אדמה. פעם ראיתי אותו עושה את זה.
ואדון וגברת כהן הזמינו גרר גדול ואדום וכשגילו שזה רק תפוח
אדמה, גברת ואדון כהן צחקו והזמינו את אנשים הגרר לארוחה של
פירה ועוף גם כבדיחה כזאת על התפוח אדמה וגם כי האנשים של הגרר
סתם באו. את כל זה ראיתי בחלון של החדר שלנו. אני תמיד עושה
משם השקפות על כל השכונה ואז אני מרגיש חשוב ומדמיין שאני איזה
מרגל ואימא שלי תמיד קוטעת לי את המשחק וצועקת לי, "ארוחת
ערב!" לפעמים אני ממש רוצה לוותר על ארוחת ערב ולו רק בכדי
להמשיך במשחק אבל אימא נעלבת אם אנחנו לא באים לאכול אז אני
עוזב הכל ובא.
אנשים אומרים לי שאני מגעיל אבל בחורף אני אוהב לעמוד מאחורי
מכוניות כי האגזוז שלהם עושה לי חם. בגלל זה אני אוהב אגזוז של
מכוניות. פעם כשעמדנו וחיכינו להסעה של בצפר ירד המון גשם והיה
לי נורא קר. אבל לא רעדתי כי אם אני רועד השיניים שלי נוקשות
וזה עושה רעש. היו המון אנשים שהצטופפו בתחנה ובדרך כלל זה
עוזר שיש המון אנשים כי אז זה כמו חיבוק גדול כזה אבל יום לפני
זה התפרעו פה כמה ילדים גדולים ושברו את התחנה ולעירייה אין
כסף לבנות אחת חדשה אז היה נורא קר.  אני לא אוהב את התור
להסעה. כי אני קטן ותמיד דוחפים אותי ואז אין לי מקום ואח שלי
נוסע בהסעה אחרת כי הוא לומד בבית הספר אחר אז הוא לא יכול
לשמור לי מקום. וראיתי שכולם דוחפים וידעתי שלא יהיה לי מקום
ולפעמים זה עדיף ללכת ברגל מאשר לשבת על המדרגות של ההסעה
ושכולם יצחקו עלייך. אז לא עליתי להסעה. עמדתי מאחורי האוטובוס
ליד האגזוז והוא עשה לי חם. והיה לי נעים ולא היה לי אכפת
שמסתכלים עלי מהחלון האחורי וצוחקים עלי. כי מה אכפת לי העיקר
שחם לי.