לא יכולה להביט בעינייך הכחולות כשמי קיץ נקיים מעננים.
וכל פעם שאני מנסה, כולי מתכווצת ומשתדלת להחניק את הדמעות
המטפסות מתוך ליבי במעלה גופי ומנסות לפרוץ החוצה מעיניי.
עם כל נגיעה שלך עוברת בי צינה ויחד איתה עובר בי גל של חום.
ראשי מסתחרר כשאתה מחייך אליי.
טעם שפתייך הוא מר ובאותה עת גם מתוק.
נשיקתך מעבירה בי רעד, צמרמורת, כמו מיליוני עכבישים קטנים
שמטפסים על גבי.
בשבילך... אתן הכל. אוותר על כל האחרים.
כמו עכביש שטווה את קוריו ותופס את טרפו, כך גם אתה - טווה
קורים סביב ליבי, לוכד אותו ברשתך.
נדמה שהשתיקה שלך נמשכת חיים שלמים.
תשבור את השתיקה, רק תגיד, תגיד... מילה אחת, קטנה...
ואני שלך. |
