|
ינואר 2004.
הגיפי התריסים בלילה
פן יכבה הנר וידום
עולמך הנסער גם ככה
ויפול ליבך וידום.
השאילי לי את מלבושייך
שלי ממני נעלייך
היי אני ואת אתה
אין פה שום ניצול
זו רק דממה.
את לא מאמינה.
תני ידך בידי
את מחפשת את אישורי
הניחי לי לכתוב
על לוח לבך
את המילים
ב-י א-פ-ש-ר ל-ה-א-מ-י-ן
זה בטח יצרוב
אין פה שום ספק
אבל אח"כ תבוא הקלה
ואור ימלא את החשיכה
וגם בחשיכה אני אתך
את לי יקרה
במילים נרקם הבגד
וכל חוט בו הוא שלך.
אל תפחדי כי אני אתך
אני אתך. |
|
|
אתם יודעים,
החיים די
דפוקים. איכשהו
מישהו התבלבל
בסדר שלהם. הם
בעצם צריכים
להיות הפוכים:
צריך להתחיל את
החים זקנים
וסנילים בבית
אבות. אז צריך
לקבל שעון זהב
ולהתחיל לעבוד
קשה בדרגה
ניהולית גבוהה.
אז צריך להיות
צעירים ופרועים,
להנות מהחיים.
אח"כ נהיים
תינוקות ללא
דאגה בעולם,
ולבסוף מסיימים
את החיים
באורגזמה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.