אצבעי עייפה מלחייג בחוגה,יש סיכוי שתיתן עצה?
כנראה שהמרכזיה עמוסה לעייפה.
הקשר בינינו נותק כבר מיזמן,
אם נחדש הקשר,אומר לך מה הפשר,
דבריי יצרמו לאוזניך,לא יזיק שתאזין,מה שקרה קשה להאמין.
הם טוענים שאני חוטא,ואיני מעז לשמור על הפה,
בשבת אני נוסע,שחוטא כמוני אינו יודע,
אמרתי שללבוש שחורים לי זה לא מתאים.
אני יודע שעלי לא כפית חוקים,
לחבוש כיפה ולנשק תפילין,
לגדל פאות,ולהבעיר נרות,
בעצמך צחקת לשמע השטויות.
בשיחה ראשונה שהיתה בינינו,שמחת שאתה לא עלינו,במקומנו.
על אמונה חיים ותוחלת,
ועל אמונה שקיימת,וסופה שנגמרת,
אמרת לי שבאופי אתה קצת קשה,
אולם יש אפשרות להתפשר בהרבה,
כי בסופו של דבר אינך נוקשה.
זכור לי שנאנחת כשאמרתי שבשמך נעשו דברים סתם ככה,
כעסת כשאמרתי שללבוש ציצית כיפרתי.
וענית לי בקול רועם:על מי אתם באים לעבוד? נזפת,
אני רוצה אותכם כפי שאתם,
רק אל תשחירו לי מפחד,אני אוהב אותכם כפי שאתם,
אולי תפסיקו לנדנד לי על הנשמה?
אתם לא נותנים לי מנוחה,מבוקר ועד ערב
אתם ערים לתפילה,תתפללו כולם יחד
אבל תנו לי קצת לשכב בנחת,בבוקר אני מוער בחמש,
בדרך כלל אני אוהב לישון עד שש,
אנא בלי גינונים,וללא טקסים
אני אוהב אותכם גם ללא תכסיסים,
אם תשמעו לי. הודה לעצמי,
בעזרת השם,להתראות אצלי...


                                              דודזון רוי
                                        כל הזכויות שמורות