פרחים.      אני שונא פרחים.
ירוקים, אדומים, סגולים - כולם מתים לי מול העיניים.
לבן, צהוב, כתום - מורידים את הראש, מנשירים עלים, נובלים.
לאבד פרחים זה כמעט כמו לאבד חבר קרוב,
כמעט - אבל לא מספיק.  כסף - זאת המילה
חבר לא עולה,   פרחים - כן.
פרחים אדומים, פרחים ורודים, כחול, ירוק, לבן,
שמת לב שאין להם בכלל ריח?
שאחרי שבוע הם רק מלכלכים?
אל תבקשי ממני שאביא לך פרחים
כוונות לחוד ופרחים לחוד
הפרחים ינבלו, הכוונה לא.
רק תסתכלי לי עמוק בעיניים ותביני
זה לא הפרח שעושה את כל ההבדל - זה חארטה
ירוק, לבן, צהוב, סגול
אם רק יכולתי לשים אותך באגרטל כזה אחד
את הפרח שלי, תסתכלי לי בעיניים ותביני.