טרזן הושיט יד שעירה ושלף כוס מהסטנד. הוא בחן אותה מול האור
והניח אותה באיטיות על הבר.
טקס קבוע שלא הרשים אף פעם אף אחד משלושת האורחים. "הקוקטיל
הרגיל ?" שאל ומבלי שזכה לתשובה, התחיל לערבב משקאות .
"אז מה עם השפנפנה סופרמן? ראיתי שנקשרתם די מהר. בגללה אתה
שותק כל הערב? תהרוג אותי איך פצצה כזאת יוצאת עם שפן. ואני לא
אומר את זה בגלל שאני מקנא או משהו. לא עלינו תאונה כמו שהייתה
לו.
תן לי להגיד לך משהו. ושיישאר בינינו. היא חולה על התחת שלך.
והתחת הזה לא יחזיק מעמד עוד הרבה זמן.
יש לך מזל שהחליפה שלך עוד תופסת אותו. "

סופרמן נגן נעימה עצובה על פסנתר כנף רעוע. כמעט שש שנים שהוא
מנגן ורק לאחרונה התחיל להרגיש את זה באמת. את המוזיקה כשהיא
כולה זורמת בו. את התווים שממלאים לו את כל הגוף. את הנשמה.
הוא התנועע בקצב מהיר והכה בקלידים בתאום יוצא דופן. "אני מדבר
אליך סופרמן. מה קורה לך בזמן האחרון ?"
הוא לא צפה מטרזן שיבין אותו. רק הקשיב למוזיקה שלו ופנטז על
לויס ליין.

"אני לא הייתי יוצא עם מישהי שיצאה עם שפן" התערב ספיידרמן
מלמעלה. הוא שכב על ערסל הקורים שלו והתנדנד חצי מסטול מקוקטיל
קטלני. "הוא בטח זיין אותה כמו משוגע."
ספיידרמן וטרזן צחקו וסופרמן המשיך לנגן. מנגינות עצובות
וארוכות, חזקות וחלשות. עד שהוא הגיע.

שלושתם הפנו את מבטיהם אל נער צעיר וממושקף שעמד בכניסה ובהה
בהם.
לאחר שתיקה קצרה וגרפס וירטואוזי של ספיידרמן הוא התקרב אליהם
בצעדים איטיים ונעצר.
"שששלום ... אני האא .. האא .."
"אתה מי ?" שאל טרזן בטון עצבני וגרם לסופרמן לקפוץ מאחורי
הקלידים. "תרגע. אתה לא רואה שאתה מלחיץ את הילד ?" הוא נגש
אליו וליווה אותו אל הבאר.
"מה זה ?" הצביע אל היד שהייתה מוסתרת מאחורי גבו.
"זה המטאטא שלי" אמר והתיישב בקושי על אחד הכיסאות.
"ומה זה?" שאל אותו הילד כשהוא מצביע על החליפה. אתה באמת
סופרמן  ?"
"כן." ענה לו נהנה מהאומץ ומהחוצפה. "ואל תיתן לשיער הלבן
להטעות אותך".
טרזן הביט בחשדנות אל המטאטא. "עם מי יש לנו הכבוד ?" שאל
לבסוף.
"הארי. הארי פוטר."
"ומה בדיוק מביא אותך לפה הארי ?" שאל ספיירדמן כשהוא תלוי
הפוך על קור רופף שיורד מהתקרה. "כי אם מדובר בחתימות ועניינים
כאלה אז אתה יכול להיות ישיר. נראה לי שיהיה אפשר אפילו לארגן
איזה תמונה".
"זה בדיוק העניין. החתימות והתמונות. וכל הטלפונים האלה באמצע
הלילה. אני לא עומד בלחץ הזה. אני גמור."
סופרמן וטרזן החליפו מבטים מבולבלים. "אז באת לשתות איזה בירה
ולהירגע קצת מהלחץ הא ?
לנקות קצת את הראש ?" טרזן שלף בירה וחיזק אותה בוודקה.
"מחוזקת על חשבון הבית. לא בכל יום יש לנו אורח!"
"אתם לא מבינים, אני מאוד מפורסם. מאוד. אין מישהו בעולם שלא
יודע את השם שלי. "
"נו?" שאל טרזן בחוסר סבלנות. גט טו דה פוינט".
"וזהו זה. נגמר לי. אין לי את זה יותר. אז הלכתי לחבר טוב שלי
שמעורבב בשואו-ביז והוא סיפר לי על הבאר שלכם. הוא לא ידע
בוודאות. אמר שזאת מן שמועה כזאת שמסתובבת. שאף אחד לא יודע אם
זה קיים באמת.
המטאטא שלי רעד לי בידיים כל הדרך. אנחנו לא רגילים לכאלו
מרחקים. שלא לדבר על הקור."
"דידנט הי טולד יו טו גט טו דה פוינט?" שאל ספידרמן כשהוא
מסתובב באוויר וטווה קורים בלי שום סדר הגיוני מסביב לנברשת
ישנה.
סופרמן הביט אליו מודאג וחזר להביט בהארי. "איך זה שלא שמעתי
עליך ?אתה מהקומיקסים ?
הארי השתדל שלא להראות נעלב. "לא ממש. אני יותר בסגנון של
אגדות. פנטזיות. "
"כתבו עלי ספר. רב מכר בקנה מידה עולמי."
"הוא הורג אותי מצחוק הילד. ואני כבר חשבתי ללכת לישון".
ספידרמן נתק שני קורי שינה ונפל מהערסל ישר לתוך כסא פנוי. "אז
כתבו עליך ספר מה ? אתה יודע כמה ספרים יש לטרזן ? כמה סרטים
ומדבקות וכריות ותחפושות יש לסופרמן ? לך בטח אין אפילו סרט.
שלא נדבר על סדרת טלביזיה שרצה כמה עונות בפריים טיים. הארי,
אתה עוד ילד."

גסיקה שנכנסה בדלת בבגד צמוד ונוצץ, גרמה לספיידרמן להתבלבל
ולפלוט כמה קורים על השולחן. "לא קרה כלום" מיהר טרזן להרגיע
וניגב עם המטלית. "קורה לכולם".
היא ניגשה אל סופרמן ונישקה אותו. "הבאתי לכם מה שביקשתם."
"ששששש" צעק ספיירדמן וחטף מידיה שקית ניילון מקופלת. "לא ליד
הילד".
הארי הציג את עצמו בעצמו. וגם היא, כמו כל השאר, לא שמעה עליו
מעולם.

"אתם חייבים להאמין לי. תנו לי להישאר. אתם בטוח צריכים מישהו
שיעזור קצת במטבח".
"תן לי להציע לך הצעה ידידותית הארי." אמר טרזן סבלני ומבין
מתמיד. " תעלה על המטאטא שלך ותעוף בכל הכוח חזרה. ואל תחזור
עד שיגמר לך. עד שתופיע בכל סיכה על כל דש של בגד. מעל כל
עטיפה של מחברת. על כל סוכרייה ובמיליון אלבומים של קלפים.
וכשזה יקרה, תעשה לדוד טרזן טובה ותביא אתך איזה מישהי
מהאגדות. תשתדל עם שדיים יפים כאלה כמו שהיו בזמנז לג'יין.

הארי קם ונעמד ליד המטאטא שלו. מרגיש מחוזק. כמו שרק המחוזקת
של טרזן יכולה לגרום לך להרגיש.
אם זה יהיה תלוי בו, יהיו לפחות עוד שלושה ספרים וסרט. וכוסית
מהאגדות כמובן.
הוא לא יעשה מעצמו צחוק שוב פעם. לא מולם.