|
בחשש לכלום נעצמו ענייך
דמעה זלגה בין קמטי פנייך
על המיטה שכבת ללא תזוזה
כבר לא היה לך כוח לעוד מריבה.
הדעות שלך השתנו בשניה
זיהית את כול המשפחה
זכרת אותי פתאום
אמרת שאת לא רוצה יותר לחלום.
הזמן עבר וכבר שנה
את בתוך האדמה
סדין חום אפרפר של משי
כיסה אותך בבכי.
(סבתא-רעיה 1913-2001)
|
|
|
לידיעתכם, מאה
אלף אנשים מחכים
לאישור
מחלקת ההגירה
האמריקנית |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.