החשיבו אותי למת.
מת-חי.
מהלך על אצבועותי,
החשבוני ככזה.
הלך-פני נפולות
עורי חיוור-עיני פעורות
אגרור רגליי
הקיש בעצמותיי
הרים בידי השבורות את בגדיי,
החשיבוני למת
ואצא מקברי
מעפר עפרי
מחיי.
אחפור בעצמותיי את קברי,
אחפור בדמי את דרכי,
ואצא לעולם-
כמת.
אז אחיה חיים ארוכים ומתים,
אז הלך אגלה חיים חדשים,
ולבי כבר מת
ופניי נפולות
ועניי מחוריהם נשפכות
ושערותיי באשר הלך-נושרות
ועורי מרקיב מתפורר
והולך
ואחקור ואגלה ואחיה
ואמות.
אמות כמת.
כמת חיי,
אמות.