|
אני כל-כך עייף מלהיות כאן.
מדוכא מכל הפחדים שלי
אם אתה צריך לעזוב,
אני מקווה שפשוט תעזוב
כי נוכחותך כאן עדיין מורגשת
והיא לא עוזבת אותי.
הפצעים האלה מסרבים להגליד
הכאב הזה יותר מדי אמיתי
יש כל-כך הרבה שהזמן אינו יכול לרפא
כשבכית ניגבתי את דמעותיך
כשצעקת נלחמתי בכל פחדיך
אחזתי בידך במשך כל הזמן שעבר
ועדיין, יש לך אותי.
שבית אותי בחייך
עכשיו אני כבול,
אני רואה את פנייך
כל לילה בחלומותיי
קולך מבריח את כל השפיות שבתוכי
הפצעים האלה מסרבים להגליד
הכאב הזה יותר מדי אמיתי
יש כל-כך הרבה שהזמן אינו יכול לרפא
כשבכית ניגבתי את דמעותיך
כשצעקת נלחמתי בכל פחדיך
אחזתי בידך במשך כל הזמן שעבר
ועדיין, יש לך אותי. |
|
|
- תגיד, מתי
נעשיתי טיפוס
כזה רגיש?...
- מרץ?
- לא, זה עם א'
בהתחלה.
- כמה אותיות?
ץ סופית ממלא
תשבץ עם חבר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.