אליס סאלי הופמן / בין שינה למוות |
כמו דמעה שנשארת תלויה
כמו על חוט דק שאינו נראה
קצת כמוני בשעה שבין שינה למוות
לעיניים שאינן פקוחות לעולם
גם כשאני ערה ומדממת מבפנים
עד שהלב הופך שקוף
ואי אפשר לדעת אם הוא שם
אם אני שם
אם אתה שם
אפילו כל הכוכבים כבר נפלו
ומי יזכור שפעם שפתיים נגעו בשפתיים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|