אלי אור / כח המשיכה |
מתארכים, בשל סיבות
שאין זה המקום לדון בהן -
נופל הלילה על הבתים והרחובות -
במהירות יוצאת דופן.
יושב אדם ומביט,
כיצד השמיים מתכהים,
והאדמה נעשית שחורה,
ותוהה בדברים עצובים -
שאין זמן זה יאה לשוחח עליהם,
והם משחירים ושוקעים
לתוך הים העמוק.
למחרת מתגברת השמש על כוח המשיכה
עולה לשמיים,
והשחור הלילי נסוג לאיטו.
גם הגלים חוזרים לים,
ונושאים איתם את מחשבות האדם,
את החול,
ואת המבט הדומם של הבדידות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|