מביטים למעלה והשמיים מכוסים עננה כבדה וסמיכה.
תרים אחר הבזק קטן של תקווה, בים של חשיכה.
בהמון רב של פנים בוכיות וכואבות,
מוצאת אני אותך, מחייך אליי עם עינייך הטובות.
היית זה אתה, שחילצת אותי מגיהנום הבדידות,
רציתי להרפות מן החיים, להקהות את הכאב,
למות.
ניסיתי פשוט, את כל הסבל לשכוח,
אך אתה השבת לי את האומץ, האמונה בזולת
ואת הכוח.
לא ייחלתי לחבר כמוך בכל תפילותיי,
אתה תמיד לצידי, תומך ואוהב
אני חבה לך את חיי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.