אני ילדה מוזרה?! זה מה שאתה חושב,
אני ילדה מוזרה זה מה שאתה אוהב.
אני מתנהגת מוזר?! ככה אני,
קשה לך להיות כאן רק בשבילי...
קשה לך בלי שאני אחייך בזיוף?
קשה לך ככה? אתה מוזמן לעוף!
מה אתה עושה פה? אני כבר לא חמודה יותר,
אתה לא הולך לקבל כלום, טוב זין תישאר.
אני נטל נפשי, לא חפיף, אתה רוצה להישאר? מתמודדים,
אתה רוצה ללכת? היציאה מחכה לך כבר שנים!
אתה לא צריך כבר ללכת? החברים מחכים,
מה אכפת לך מהכאב שאני מרגישה מבפנים?
קשה לך לשמוע את מה שיש לי לומר?
חשבתי שזה קל לא להרגיש שום דבר.
מה פתאום אתה בוכה? זה כואב לך?
זה רק מאית ממה שבכיתי בשבילך.
מה קרה שפתאום החלטת להישאר?
הריי אם אזכיר זאת עוד יומיים לא תצליח להיזכר.
הכי קל להגיד ששכחת,
הכי קל לברוח מזה שברחת.
הכי קל לחזור על אותן טעויות,
כי זה הכי מוכר וככה זה צריך להיות.
אצלך בראש הכל מעוות!
אצלי בראש? זה יותר מלוכד.
אתה זוכר פיסות וחלקים,
אני רואה תמונה שלמה של שברים.
אני פסיכית אה? בגלל זה אתה אוהב,
הריי לא היית פה אם זה לא היה כואב.
אני מזוכיסטית? אני לא פה כדי לסבול,
זוהי תופעת לוואי שבאה יחד עם הכל.
אתה שומע אותי? קל לשים על השתק,
לא לענות, לא להגיב, הכי קל להשתתק.
לא אכפת לך ממני, היו אלף סליחות,
אני חושבת שבכית כי קל לך לבכות.
חשבתי שכואב לך שאתה סוף סוף מבין,
אולי חצי ממה שעברתי אבל לא, אתה חסין.
מזייף עוד חיבוק מזייף נשיקה,
מזייף את הרגש, את המילה אהבה!
מה אתה חושב שאני? עוד אחת מהמפגרות,
לא, לא, לא הפעם אני לא הולכת לבכות.
הפעם הזאת אני אהיה חזקה,
אז תלך ואל תחזור, אני לא מחכה!
אתה יודע מה? אני כבר לא מרגישה אותך בפנים,
אז אולי עכשיו תרגיש משהו כשלא תהיה לי בחיים.