פזמון: אולי תפסיקי לבכות כבר?
אין שום סיבה שתבכי.
אולי תתחילי לחיות שוב,
ולעצמך תחייכי?
כי ככה זה כשאת לבד,
כשהעולם מפנה לך גב,
כשהחיים נראים דפוקים
והגורל שלך נגנב.
כשאנשים שולחים מבט,
ומצביעים לך בפנים,
והעולם שחור-לבן -
יותר שחור ובלי גוונים.
פזמון: (חוזר)
היום שבא אחר לגמריי.
שונה מכל מה שהיה,
כי החיים הם רק חלום ש...
לאט הופך להזייה.
והדברים נראים אחרת,
כשאת רואה אותם שונה.
אולי תפסיקי כבר לברוח,
לחשוב שכלום לא משנה.
פזמון: (חוזר)
הכל נגמר בזה הרגע.
אך מי ישפוט אם טוב או רע.
הרסת את מה שלא היה לך,
שכחת את כל מה שקרה.
על הרצפה לבד שוכבת.
סביבך שלולית מדם כהה,
והשכן שלא הכיר בך
בלי רגש בגופך בוהה.
פזמון: אולי תפסיקי לבכות כבר?
אין שום סיבה שתבכי.
אולי תתחילי לחיות שוב...? |
