עקץ אותי יתוש, ישר שם בעכוז
אין זה דבר נחמד, גם לא מתאים ללו"ז
לשבת לי כואב, חייב אני לזוז
מתעצבן ונאנח, צופה עליו בבוז

מרים את החולצה, הנשק המושלם
אך למעלה מסתכל והוא כבר נעלם
רותח וצועק, קולי עבה ורם
איך העז לו החצוף, כך למצוץ לי את הדם?

הנה הוא הפורע, אותו אתפוס מיד
רק עוד מכה אחת והוא אצלי ביד
מרחף לו בלי היסוס, לא מסתכל אחור
רק עוד שנייה הופך הוא, לכתם קיר שחור

חולצתי אצה רצה, להכות את הנבל
היא אינה יודעת נחת, ישתלם לה העמל
אחר תשב לנוח, תשמח בניצחונה
כפרס היא תקבל, כרטיס למכונה

נגמר המאבק, חסל סדר יתושים
אני וחולצתי, שוכבים כה מותשים
היתוש נפח נפשו, נפל שדוד ומת
וכל מה שנותר, לפח אותו לשאת

עודי שוכב לי כך, מרוצה לי עד הגג
שומע עוד זמזום, הקדמתי עם החג
הלך מטריד אחד, הגיעו להם זוג
מקרה מדאיג מאד, עוד יפתחו לי חוג

מוסר הסכל קטן, העתיד אינו ורוד
הלכה לה בעיה, היה מוכן לעוד...


שיר זה נכתב בחצות.
באמת נעקצתי בעכוזי אך העלילה בדויה