מוחי מוטל על צד הדרך,
וסוקר בעניין רב את המחשבות
המתרוצצות לאורכה ולרוחבה,

מחשבות ללא כל בסיס משותף
עם המציאות,
מחשבות סוררות ,
מחשבות שלא ניתנות לשליטה,

ודאי הנך מכיר בהן,
המחשבות הללו,
התוקפות אותך דווקא
כאשר אינך מוכן אליהן,
בשעות עייפות פיזית-נפשית,

האם חשבת פעם לנסות למנוע מתרד זה מראשך,
התרוד גם כך מהמציאות האופפת אותו?

האם הן באות כדי לתת מזור לכאבנו?
או לטשטש את חושינו למען לא נחוש צער?

אולי מחשבות אלו הן דרך הגנה על הגוף והנפש,
כשם שהפרשת הזיע מגינה עליו מהתחממות.


אכן מכונה מוזרה היא המוח..