הרסת אותי ילדונת, אני לא יודע מה עשית אבל אני מתחרפן,
המחשבה שכואב לך הגב, שאת סובלת, קורעת אותי מבפנים.
אני רוצה להיות אתך, אני רוצה שאת תהיי איתי WHEN THER'S A
WILL THER'S A WAY,אז עזבי אותך גאוגרפיה, תכנסי לחיים שלי,
תהיי שלי, שלי ולא של אף אחד אחר.
אני צריך אותך, את חומך המלטף, את נשימותיך הרכות, את
אצבעותייך העדינות, את גופך הרך והענוג, אני רוצה שתחלקי איתי
את הכאב שלך, את התשוקות שלך, אני רוצה שתכניסי אותי לחיים
שלך, אני רוצה להפסיק לכתוב את זה כי אני מרגיש ממש מטומטם,
אבל מאיזה שהיא סיבה בלתי מוסברת זה לא מפריע לי...

אני שבוז בלעדייך, אני רק צריך לדבר איתך, לדעת - כן, או לא,
אם כן אני... אני.... אני.......
ואם לא, אז לא, המחשבה שלך יהיה טוב, IF IT BE YOUR WILL, אם
זהו רצונך, אז יהיה לי כבוד גדול למלא אותו, אם תגידי כן,
ונחזיק מעמד את החודש הזה, נטול המכונית, ותהיי איתי כשאלך
לאילת, תהיי איתי כשאעשה מה שאעשה, תהיי שם לצידי כשאכשל, או
אצליח, בגיבושון צנחנים, תהיי שם בבית ללטף אותי לאחר מכן,
לנחם או לשמוח בשימחתי, אין זה משנה, כל עוד תהיי שם.

אפילו בנימה אופטימית, אם תהיי שם כשאלך לצבא, תהיי בבית שלך
ותחשבי עליי, דבר לא יעצור אותי, לא כשאת איתי...

ואם לא תרצי אותי אשבר, אשבר אך בחן, אלך לשתות משהו, להרכין
את הראש ולשתות משהו, את לא תדעי מזה כלום, מעט אנשים ידעו,
ידעו ששבזת אותי, יקח לי זמן להיות מסוגל לדבר איתך שוב,
המחשבה עלייך, שעד עתה תמיד מעלה חיוך מטופש וכלבלבי על פניי,
תקרע אותי לחתיכות.

אם תהיי איתי אני אהיה הרשע באדם, איך אוכל להרגיש טוב עם עצמי
כשאת שלי ולא של אף אחד אחר?
איך לא...
שיישרף העולם! ולאורו המחמם נשב רק את ואני, נשב ונהנה מרגעים
אחרונים אחד בזרועות השני.

אני צריך שתדברי איתי...