אופק חיים / המלטות |
לעיתים תהומך בולע אותי,
נסתרת שם,
בדממה.
כל פנייתי אלייך,
נענית היא בהד,
וגם הוא קצת רועד,
מפחד.
מגששת באפילה,
ובה מוצאת דלת,
מביטה בה,
אך לא מעיזה.
לעיתים ככה טוב לי,
בתוך הדממה,
נסתרת,
ומסביבי אין דבר,
אין איום,
רק הדלת.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|