עידו הראל / הלחוץ |
הזמן כבר צועק.
תעשי לי ילד,
האינסטלטור פוסק.
ניסע רחוק אל האופק הזך,
נשתה מרק צח.
למה את מתעכבת ?
מקשיבה לרדיו מאודה במטבח.
תפקחי את עינייך,
אני מאדים.
הוריד משתולל לי
בתוך המדים.
צריכים כבר ללכת
ואת נבוכה.
עושה לי בושות!
תעברי משוכה.
זה לא יום הורים,
את כבר ילדה גדולה.
עוד רגע ואקשור את עצמי למסילה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|