דוד מנדלבאום / סוף |
מייחל למותי ורוחי נכאים;
הרשות נתונה וכלי זין ביד
אך בעולם של עלמא השיר הזה רק אחד.
המוות אפל או פודה ונכסף
אך עם הגיעו או בעומדו על הסף
תלחלח דרך דמעה ותישור מן האף
והגוף ימרר על עירום שנחשף.
כי ממותו של אחר
עד שהרגש יתקרר
תחלחל תובנה
אודות צל וסכנה
אודות חוסן בר חלוף
שמביא איתו הסוף -
של מחשבה או כל תחושה
סוף לחיים של הכחשה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|