הנני ניצב כמו כפיר שכול אב
נדהם ונזעם נוכח שרירות העולם;
מן הטיפה הסרוחה אל אתה עצמך
ומן ישות שלימה אל תולעה ורימה
שיטרפו מבשר אשר חי לא מכבר
את זכרון החיים, ניציים או יוניים
ובשקיקה כה דומה תכלה הרימה
את שהרגתו תקלה ואת שהכריעתו מחלה
את גופתם של שחור-עור ושל לבן-ו"צחור".
תחת אותה מצבה, בלי שום תרעומת ותגובה
תתמוסס גופתה של שפחה מרוטה לצד זו של גבירתה.
ללא שאון או המולה תעכל התולעה
את שמת בשם אומה, את ש"נפל" במלחמה
וכן כל פגר שהוקרב, על מזבח הצלם=אלוהיו.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.